לוקיישן נכסים בע"מ נ' חדוה זלמנסון ואח'

פסק דין

1.התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בדמי תיווך לאחר שקונים שהציגה לנתבעים רכשו את דירתם. לטענת האחרונים, אין התובעת זכאית לדמי התיווך הואיל ולא החזיקה ברישיון תיווך ולא היתה הגורם היעיל בכריתתו של הסכם המכר.

רקע

2.הנתבעת ביקשה למכור דירה ברחוב היובל ברעננה שבבעלות הנתבעים ועל כן הגיעה גם למשרד התובעת ביום 17.7.07. באותה עת נכחו במשרד שני עובדי התובעת, האחת מנהלת המשרד ובעלת רישיון תווך, הגב' ענבל שלוי (להלן: "ענבל") ואחיה.

אין חולק, כי נוהלה שיחה עירנית בין הנתבעת לענבל במיוחד לאחר שהאחרונה זיהתה את הנתבעת ממקום עבודתה הקודם במשרד התווך ר.פ. נכסים אשר טיפל בעבר במכירת הדירה הנ"ל.

עוד אין חולק, כי הנתבעת חתמה באותו מועד על טופס הזמנת שירותי תיווך.

הצדדים חלוקים בנוגע לזהותו של הצד המעורב מטעם התובעת בהתקשרות בהסכם התווך. בעוד שלטענת התובעת החתימה ענבל את הנתבעת על הסכם התווך ואף חתמה עליו בעצמה טענה הנתבעת כי היה זה אחיה שהחתימה על הטופס והוא עשה זאת בלא שיהיה בידו רישיון בר תוקף באותה עת לעסוק בתווך .

3.על פי ההסכם הנ"ל התחייבה הנתבעת לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של 2% מהסכום הכולל של המכר בתוספת מע"מ. כמו כן התחייבה לשלם ריבית פיגורים שפורטה בטופס הנ"ל. המחיר שננקב בטופס כמחיר מבוקש הועמד על סך של 350,000 $.

4.כבר למחרת היום חתמה הנתבעת על הסכם בלעדיות למשך 3 חדשים ועד ליום 17.10.07.

על פי ההסכם הנ"ל התחייבה להקנות לתובעת את אפשרות השיווק הבלעדי של הדירה ללא תחרות של מתווכים אחרים.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לנסיבות חתימתו של ההסכם הנ"ל.

לגרסת התובעת חתמה הנתבעת על הסכם הבלעדיות במשרד החברה ומשפנתה אליה ענבל להסביר לה מהותו של הסכם כנ"ל ציינה בפניה כי היתה חתומה כבר בעבר על הסכם כנ"ל בנוגע לדירה ויודעת במה מדובר. לטענת הנתבעים היתה זו ענבל שיזמה את החתימה על הסכם התווך עת שהגיעה לדירה ולאחר שהציגה בפני הנתבעת מציג על פיו דירה תימכר בוודאות לאחד מלקוחותיה הרבים של התובעת המעוניינים לרכוש את הדירה במחיר הנקוב בטופס ההזמנה.

5.אין חולק, כי הנתבעת האריכה את תקופת הבלעדיות לשלשה חדשים נוספים ועד ליום 17.1.08.

לטענת התובעת פעלה בקדחתנות לבצע את פעילות התווך ולאחר שנוכחה בהעדר התעניינות של קונים פוטנציאליים לנוכח מקומה הרועש של הדירה והעדר חניה פנתה אל הנתבעת וביקשה את הסכמתה לפרסום והצעת הדירה במחיר נמוך מזה שהתבקש על ידה. משהוסכם עם הנתבעת על הצעת הדירה במחיר של 340,000$ הותאם ועודכן הפרסום של הדירה בהתאם.

לטענת הנתבעים פרסמו נציגי התובעת על דעת עצמם את הדירה במחיר מופחת מהמוסכם וכך גם הציעו אותה למתעניינים שונים. בעקבות פרסומים אלו נודע ברעננה דבר מחירה הנמוך של הדירה ולא עלה בידיהם לקבל הצעות המתקרבות לסכום שביקשו מלכתחילה. לגרסתם, הארכת הסכם הבלעדיות נעשתה אך על מנת לתת לתובעת הזדמנות נוספת .

6.בחודש נובמבר 07' שלחה התובעת לנתבעים קונה פוטנציאלי שחיפש דירה עבור אחיו וגיסתו. התקיימו שתי פגישות במהלך החודש, האחת ביום 12.11.07 והשניה ביום 14.11.07, אולם, לא עלה בידי הצדדים להגיע לעמק השווה בנוגע למחיר הדירה.

לטענת הנתבעים, משהוברר כי הקונה הנ"ל אינו מעוניין להעלות את המחיר ביקשה הנתבעת לבטל מפגש נוסף לאחר שנועצה עם אביה. למרות זאת הגיע תומר לדירת הנתבעים ביום 20.11.07 וביקש להעלות לדירה את הקונים.

לטענת התובעת למרות הפער בין הצעת הקונה לרכוש את הדירה במחיר של 300,00 $ לעומת המחיר ,שברצון הנתבעים למכרה ,הצליחה לשכנע את האחרונים למכור במחיר הנ"ל למרות שביקשו שתפעל להעלותו אצל הקונה. כשהאחרון הסכים למחיר של 310,000 $ נתנה גם הנתבעת בסופו של דבר, את הסכמתה לכך. מאז התקיימו מפגשים נוספים ביום 19.11.07, ונקבעה פגישה נוספת ליום 21.11.07 להבהרת תנאי התשלום.

7.נסיבות וקורות המפגש האחרון שהתקיים במועד הנ"ל שנוי במחלוקת לרבות המועד המדויק בו חל. אולם, אין חולק, כי לאחריו לא קיימו נציגי התובעת מפגשים נוספים עם הנתבעים. לטענת התובעת הערים אבי הנתבעת קשיים לגיבושו של הסכם מכר ולאחר המפגש הנ"ל בחרה התובעת שלא להתערב במגעי הצדדים לקראת ההתקשרות ביניהם.

לעומת זאת לטענת הנתבעים הפריעו נציגי התובעת לניהול המו"מ באותה עת ולאחר חילופי דברים עם תומר הסכים האחרון לוותר על דמי התווך המצוינים בטופס ההזמנה ולהעמידם על סך של 1000 $ בלבד. רק לאחר מספר פגישות הבשיל המו"מ להסכם וביום 4.12.07 מכרו הנתבעים את הדירה לקונים הנ"ל תמורת 1,236,000 ₪.